בשנת 1909 נולד בארה"ב מקסמליאן "מקס" בר לאם ממוצא סקוטי-אירי ואב ממוצא יהודי-גרמני. בגיל 20 החל להתאגרף, והתגלה כמוצלח בתחומו לאחר שניצח 23 קרבות מתוך 26..

בקרבו ה-27, נכנס לראשונה שמו של בר להיסטוריה של הענף, אך לא בנסיבות שהיה רוצה.

בר פגש את פרנקי קמפבל בן ה-26, מתאגרף אמריקאי ממוצא איטלקי, שהגיע אל הזירה עם מאזן מרשים של 33 ניצחונות ב-40 קרבות. קמפבל אף חשב שהוא בדרכו לנצח בנוק אאוט לאחר נפילה של בר, אך הוא טעה.

"פרנקי חשב שהוא הוריד אותי עם נוק-אאוט, אז הוא הפנה אליי את גבו והחל ללכת לפינה שלו", סיפר בר כמה שנים אחר הקרב.

"קפצתי עוד לפני שהשופט החל את הספירה, וזינקתי לעברו. הוא כנראה שמע אותי מגיע כי הוא התחיל להסתובב. בזמן שהסתובב, כיוונתי את יד ימין שלי לראשו, ופגעתי באזור הלסת העליונה שלו", סיפר בר.

"פרנקי לא נפל, ולמעשה נראה כאילו כלל לא נפגע. הוא המשיך לחבוט בי בדיוק כפי שעשה מאז תחילת הקרב. עם זאת, עד היום אני מאמין שהאגרוף הזה הסב לו נזק, וגרם ל… גרם ל… ובכן, אתה יודע למה אני מתכוון…"

קישור

בר ניצח את הקרב בנוק-אאוט, וקמפבל פונה מזירת הקרב לבית החולים, שם נקבע מותו עקב זעזוע מוח חמור.

לאחר הקרב הואשם בר בהריגה, כאשר על פי חלק מההאשמות, הוא המשיך לחבוט בקמפבל כשזה איבד הכרה, על רקע העובדה שמנהלו החליף צדדים סמוך לקרב, ועבר לקדם את קמפבל במקומו.

בית המשפט זיכה את בר מכל אשמה, אך רישיון האיגרוף שלו בקליפורניה נשלל ממנו לשנה, והוא סבל מנסיגה זמנית ביכולתו שגרמה לו להפסיד מספר קרבות.

כעבור כשנה, חזר בר להתאגרף בקליפרוניה, ונראה היה שחזר לעצמו בדרך לרצף ניצחונות מרשים, שכלל את שני ניצחנותיו הזכורים בקריירה.

הראשון והזכור בהם הגיע בשנת 1933.

על רקע התחזקותם של היטלר והמפלגה הנאצית בגרמניה, הגיע לארה"ב המתאגרף הגרמני מקס שמלינג.

שמלינג, שהיה המתאגרף האהוב על היטלר, הגיע לרגל הקרב שנקבע לו נגד מקס בר, שהפך לדמות נערצת בקרב הקהילה היהודית בזכות העובדה שהתאגרף עם מכנסיים הנושאים סמל של מגן דוד.

עוד לפני הקרב, קיבל שמלינג הנחיה ישירה מהיטלר לספר שהשמועות שהגיעו לארה"ב על רדיפת יהודים בגרמניה אינן אמיתיות.

שמלינג אכן דחה את הטענות על אנטישמיות בגרמניה. בנוסף, הוא סיפר שכמה משכניו יהודים, וכך גם אחד מהפמליה שלו, מקס ג'ייקובס, אותו המשיך להעסיק כנגד רצונו של היטלר.

לעיני כ-60,000 צופים באיצטדיון היאנקיס שבשכונת הברונקס בניו יורק, בר הצליח לנצח את שמלינג, לאחר שהשופט הפסיק את הקרב בסיבוב העשירי.

אותו קרב הפך את בר לכוכב בקהילה היהודית, ובמקביל, הוא פצח בקריירה קולנועית.
מכיוון שהיה נכדו של יהודי, סרטיו נאסרו להקרנה בגרמניה, שם נמתחה ביקורת חריפה על שמלינג, שהעז להתאגרף עם אדם שאינו משתייך לגזע הארי (בשלב זה חשוב להבהיר, שמלינג מעולם לא השתייך למפלגה הנאצית,  ובליל הבדולח החביא בביתו שני ילדים יהודים).

לפרטים נוספים על שמלינג

הקרב השני הזכור מרצף הניצחונות התקיים ב-1934.

כשהוא כבר שם מוכר לחובבי הענף, התייצב בר לקרב מול אלוף העולם במשקל כבד, פרימו קאמרה. לעיני 50,000 צופים במדיסון סקוור גארדן, בר הצליח לגבור על האלוף האימתני, והפך לאלוף העולם החדש.

וכך, כשהוא על גג העולם, ומחזיק ברצף של 15 ניצחונות, הגיע בר כפייבוריט מובהק לקרב שמנהליו ארגנו נגד ג'יימס בראדוק, שבעברו סבל מפציעות רבות, ונאלץ להתאגרף כדי לדאוג למשפחתו בתקופת השפל הגדול בארה"ב.

אם השם של בראדוק מצלצל לכם מוכר, ייתכן מאוד וראיתם את הסרט "סינדרלה מן", שיצא לאקרנים בשנת 2005 בכיכובו של ראסל קרואו.

הסרט, שבוים על ידי רון הווארד, נחשב לסיפור הצלחה ומתאר כיצד בראדוק התגבר על המכשולים בחייו כדי להדהים את בר, ולזכות בכינוי המחייב "סינדרלה מן".

אלא שלא כולם אהבו את הסרט.

"כמעט רציתי לבכות כשראיתי את הסרט", סיפרה דורתי טארט, אחיינתו של בר. "זה לא היה הדוד מקסי שלי", סיפרה.

קישור

במה שככל הנראה היה ניסיון לייצר אהדה לגיבור הסרט בראדרוק, בר הוצג כאדם שחצן ומחפיץ נשים, שהתגאה בכך שגרם למותם של שני מתאגרפים.

כמו במקרים רבים עם סרטים, המציאות שונה לחלוטין. מלבד העובדה שקמפבל היה היחיד שהלך לעולמו זמן קצר ממש לאחר קרב עם בר, הרי שהמתאגרף הנהדר מעולם לא התגאה בכך, והדבר רדף אותו למשך כל ימי חייו.

למעשה, בר פרץ בבכי מספר פעמים כאשר נדרש לשחזר את הקרב, ותמך כלכלית במשפחתו של קמפבל, כולל מימון לימודיהם של שני ילדיו במכללה.

קישור

בשנת 1959, בר שימש כשופט בקרבות איגרוף, וחזר באחד הימים לבית המלון בו שהה. עקב כאבים בחזהו, הוא התקשר לפקידי הקבלה, ששלחו לחדרו רופא. למרבה הצער, בר הלך לעולמו כעבור מספר דקות.

ב1995 הוא נכנס להיכל התהילה העולמי של האגרוף בניו יורק, שם הוא מתואר כאחד המתאגרפים עם חבטות יד ימין החזקות אי פעם.

קישור